תהליך כניסתה של רשת האינטרנט לקהילה החרדית וקבלתה או דחייתה על ידי אוכלוסייה זו , משמשים מקרה בוחן מעניין לבחינת האופן שבו קהילות דתיות מייחסות משמעות לטכנולוגיות תקשורת חדשות, באמצעות צווים דתיים, ועל ידי כך גם את אופני השימוש בהן.
בעבודה זו תוצג סוגיית התמודדותה של הקהילה החרדית עם השימוש בטכנולוגיה בכלל, תוך התמקדות במחשב וברשת האינטרנט, במטרה לבחון את ההשפעה של מהפיכת המחשוב והאינטרנט, בעקבות מגמת הגלובליזציה, על קהילה זו ויחד עם זאת, לבחון את המשמעויות שמייחסת קהילה זו לטכנולוגיות מתקדמות ולרשת האינטרנט.
בעוד שחוקרים מסוימים רואים בכניסתן של טכנולוגיות גורמים המביאים עימם באופן עצמאי שינויים פסיכולוגיים, קוגניטיביים וחברתיים מרחיקי לכת (שנער, 2001), הרי שחוקרים אחרים דוחים גישה זו ומעדיפים את גישת ההבניה החברתית של הטכנולוגיה.
לפי גישה זו ,טכנולוגיות חדשות לעולם אינן משפיעות על החברה בתהליך חד-כיווני, אלא מפותחות במשך זמן רב, בהתאם לצרכים חברתיים הקיימים בחברה וכתוצאה ממשא ומתן בינן לבין קבוצות חברתיות שונות ואחרות מהן Mackenzie & Wajcman, 1999)).
החוקרים Marvin (1988) ו- Moores (1993), אשר חקרו את כניסתן של טכנולוגיות חדשות לחברות ולקבוצות נתונות, מראים כיצד אמונות, פרקטיקה וערכים קיימים הם שהזינו את השיח סביב הטכנולוגיות והתוו את דרכי השימוש בהן.
בעבודה זו נבחן כיצד הקהילה החרדית, המגדירה עצמה במידה רבה על פי יחסה המסויג למודרנה, מתמודדת עם טכנולוגיה חדשה, הנתפסת כאיום על ערכיה, על אמונותיה ועל אורחות חייה. נבדוק כיצד טכנולוגיה זו משפיעה על חייה . השיח המתנהל סביב האינטרנט משקף את הדילמות המתעוררות בקהילה החרדית בשל השימוש בטכנולוגיה זו והסכנות הגלומות בה מבחינת המשתמש.
כמה מן המחקרים החשובים הנוגעים ליחסים בין חברה לטכנולוגיה עסקו במשא ומתן סביב טכנולוגיות חדשות בקרב קהילות דתיות סגורות. במחקרים אלו התייחסו לאפשרות הקבלה או הדחייה של הטכנולוגיה החדשה, תוך שימת דגש על היתרונות והחסרונות הגלומים בה עבור הקהילה הדתית הסגורה (Zimmerman-Umble, 1996). מדוגמאות אלו ניתן להבין מהן הדילמות הכלליות בהן מתמודדות קהילות דתיות סגורות בנוגע לשאלת השימוש בטכנולוגיה.
החשש הרווח מפני ההשפעות השליליות האפשריות של הטכנולוגיה על הקהילה מוביל לנטייה להגדיר באופן מפורש וברור את מערכת היחסים האידיאלית בין הקהילה הדתית
לבין הטכנולוגיה (הורביץ, 2001).
מגוון דרכי ההתמודדות ממחיש כי קהילות דתיות, וקבוצות חברתיות בכלל, מבצעות ניסיון להשיג השפעה ובקרה באמצעי הטכנולוגיה, וכי השפעתן של הטכנולוגיות רחוקה מלהיות חד -כיוונית.
מצד שני, הדוגמאות מצביעות על כך שבמקרים רבים, אפילו בקרב קהילות המתנגדות באופן עקרוני לטכנולוגיות חדשות, קיימים זרמים המעדיפים פתרונות של פשרה, גישור ומשא ומתן סביב הדרכים שבהן ניתן לאמץ אותן בתנאים המתאימים לאופייה של הקהילה.
היחס לטכנולוגיות תקשורת בפועל, לפיכך, נוטה לרוב להיות דו-ערכי ורווי דילמות גם בקרב קהילות אחידות לכאורה ברמה ההצהרתית, בהן ישנו דפוס התנהגות אחר המקובל על ידי כלל הקהילה , כאשר גם בתוך הקהילה, יחידים שאינם נבדלים זה מזה בפרקטיקות הדתיות שלהם עשויים להיות שונים מאוד בדרכי השימוש שלהם במדיה, כמו גם באופני פרשנותם את התכנים הנקלטים (Valenti & Stout, 1996 ; Buddenbaum & Stout, 1996).
עבודת מחקר זו בוחנת את נושא ההגירה במובנה הרחב, קשייהם של מהגרים, שינויים שעוברים על מהגרים, ודרכיי התמודדותם עם שנויים וקשיים אלו. כמו כן, יבחן את חלום הגירתם ועלייתם של יהודי אתיופיה, אל מול המציאות האמיתית שחוו וחווים בארץ. עבודה זו תנתח את מאפייני הקהילה והמשפחה האתיופית באתיופיה, את המנהיגות, כיצד, ובאלו כלים התמודדה המנהיגות והקהילה עם קשיים בתוך המשפחה ובזוגיות באתיופיה. הטיפול בקשיים בין בני הזוג טופל בצורה מובנת ובשלבים מוגדרים. יהודי אתיופיה היו מובדלים משכניהם הלא יהודים ,וכמעט ונמנעו לפנות לערכאות שלטוניות להסדרת ענייניהם, והמנהיגות היהודית הייתה הכתובת היחידה ,שאליה פנו ועליה סמכו לטפל בענייני הקהילה. אנשי הקהילה רחשו כבוד למנהיגות הקהילתית והרוחנית, והשפעתם על הפרט והכלל הייתה משמעותית, והיא באה לידי ביטוי בהצלחתם ליישב סכסוכים בין בני הזוג, בשלום בית ובמניעת פירוק המשפחה וגירושין. מחקר זה יבחן גם את נושא הגירושין ומשמעותם למתגרש, ננתח את הסיבות לגירושין,מהי השפעת התהליכים החברתיים הכלכליים והפתיחות על העלייה באחוזי הגירושין בחברה המודרנית, וכיצד תופסת החברה בימינו את הזוגיות והמשפחתיות. המשך המחקר יעסוק בשנויים המשמעותיים שעברה ועוברת הקהילה האתיופית בארץ. שינויים אלו, ערערו את המוסכמות המשפחתית והזוגית שהיו נהוגות בקהילה באתיופיה. העלייה לארץ חשפה את בני הקהילה למציאות של תרבות פתוחה, ליברלית ומתן הזדמנויות שוות לגבר ולאישה. מחד גיסא, נשים רבות מבנות העדה ניצלו את ההזמנות שנקרה בדרכן, כדי להביא מהפך במעמדן בשונה ממעמדן באתיופיה ומאידך גיסא, הגבר האתיופי איבד ממעמדו כדמות הסמכותית והקובעת במשפחה. מצב זה גרם לחלק מהגברים האתיופים להרגיש מאוימים, מושפלים וחסרי ערך. הרגשה זו הכניסה אותו לחרדה, ואיבוד אמון במוסדות מסוימים של המדינה. בנוסף לכך, מנהיגי הקהילה הולכים ומאבדים ממעמדם, ואינם מהווים כתובת עיקרית, או מועדפת על בני הקהילה לטיפול בקשיים במשפחה ובזוגיות. מציאות זו, יוצרת מתחים, בעיות של אלימות, פירוק המשפחה וגירושין הנמצא במגמת עלייה.
מחקרים רבים תומכים בדעה שתקשורת אפקטיבית בחיי הנישואין חיונית בבנית זוגיות מאושרת ומצליחה, בעבודה שלהלן יוצגו מאפייניה המרכזיים של התקשורת האפקטיבית לצד בולמי התקשורת בחיי הנישואין ויוצעו דרכים לשיפורה במגמה להסיק האם קיים קשר בין תקשורת אפקטיבית לבין שביעות רצון מנישואין.
בעקבות עשרות מחקרים שנעשו על ידי פסיכולוגים, יועצי נישואין ועובדים סוציאליים ברחבי העולם, עולה כי אחד הנושאים המרכזיים הקובעים את ההצלחה או הכישלון במוסד הנישואים הוא: התקשורת האפקטיבית בין בני הזוג.
רוב הזוגות הנשואים בימינו שואפים למערכת של ידידות אמיתית בנישואין, אולם רק מעטים מוכנים לאתגרים שנישואין כאלו מציבים בפניהם.
מטרת העבודה להוכיח כי תקשורת אפקטיבית בנישואין מובילה לשביעות רצון אצל שני בני הזוג.
ככל שהתקשורות אפקטיבית יותר יכולת בני הזוג להתמודדות עם אבני הנגף העומדים בחיי הנישואין גבוהה יותר. תקשורת אפקטיבית כוללת: דיאלוג, רצון להבין, היזון חוזר ואמפתיה.
דו שיח שאינו משתף פעולה עלול לקבל כמה צורות. הוא עלול להיות לוחמני, תחרותי, מבולגן או שעלול לשגות ולהפסיק טרם זמנו כדי להימנע ממחלוקות גלויות. הרגלי תקשורת לקויים עלולים לגרום לדיבור חסר רגישות.
נוסף על כך, ככל שבני הזוג מרגישים פגועים או כעוסים יותר הם נוטים להתייחס לבן הזוג כאל אויב מאשר חבר צוות. ככל שחברים מתחילים להתייחס זה לזה כאילו היו אויבים מערכת היחסים שלהם נעשית פוגענית יותר, לא נעימה ומכניסה אותם לעמדת התגוננות.
לאחר שנוכחנו לראות, עד כמה תקשורת לקוייה מהווה מקור לאומללות וכאב בחיי הנישואין, ומאידך כמה היא יכולה לשמש כאבן שואבת לבניית הישות – הזוגית ולצמיחה אישית של שני בני הזוג, יש להעמיק ולגעת בכלים לשיפור התקשורת האפקטיבית. אנשים לא מודעים לשינוי הסגנון, וחסרים כלים בסיסיים ומיומנויות, הדרושים לקיום תקשורת בונה. הדרכים שהוצגו בעבודה זו מציגים את הדרך לדיאולג פורה בין בני הזוג, ומסבירים כי יש לסלק מכשולים, וטעויות נפוצות, ואז לצקת יסודות איתניים ומוצקים, אשר ביכולתם לשפר את התקשרות בחיי הנישואין.
מן העבודה עולה המסקנה כי ככל שתקשורת בני הזוג תהיה אפקטיבית יותר כך יחושו שביעות רצון רבה יותר מחיי הנישואין.
הרשמה לעדכונים בדוא"ל
פרסם מאמרך באתר!
להמשך הקריאה
165 ש"ח,
מאת